חשיפת שמות לקוחות בבנקים בשוויץ

עו"ד ענת טנא

השינוי בדין הפנימי השוויצרי גורר אפשרות למסירת מידע ע"י רשויות המס השוויצריות למדינות אמנה ובכלל זה ישראל, על ההכנסות וסכומי ההשקעות של לקוחות הבנקים השוויצרים.

חשוב להבהיר שאין למדינת ישראל אפשרות לבקש בקשה כללית, על כל חשבונות של תושבי ישראל, אך במסגרת בדיקה או חקירה ספציפית רשאית ישראל מכח סעיף חילופי מידע באמנה, לבקש אינפורמציה על אנשים ספציפיים.

חילופי מידע אילו מתאפשרים גם אם חשש הרשויות נובע אך ורק מחשד להעלמת מס, ואין צורך יותר בחשד בעבירות פליליות אחרות כדי להצדיק את הבקשה למידע.

החל משנת 2003, חייבים תושבי ישראל במס בישראל על רווחיהם הכלל עולמיים ובכלל זה גם על הכנסות מריבית דיבידנדים ורווחי הון בחשבונות בנק בחו"ל.

לאור הדין הנ"ל, חשבונות זרים, גם במקרים בהם מקור הכסף לא היה חייב במס בישראל בידי מחזקי החשבון כמו כספי ירושות, מתנות או עסקאות בחו"ל בתקופה שלפני הרפורמה, נמצאים בחשיפה פלילית באם אינם מדווחים על הכנסותיהם בחשבונות החל מ – 2003.

ניתן לפנות לרשויות המס ולהסדיר "תקלה זו", גם מבלי להיחשף לסנקציות פליליות. הסדרים אלו פעמים רבות יחייבו תשלום יחסית נמוך לסה"כ כספי החשבונות שכן, חשיפת המס היא על הרווחים בלבד.

על אחת כמה וכמה במקרים שחשבונות כאמור לא הוחזקו ישירות ע"י הלקוחות תושבי ישראל אלא באמצעות נאמנות. מקרים אילו ניתן לגרוס כי לא קמה חבות במס עד תום שנת 2005, וכל חשיפת המס נמוכה עוד יותר.

חשוב לציין כי גם במקרים בהם מקור הכספים בידי בעלי החשבון, גם הוא חשוף לטענת של חיוב במס, גם אז ניתן להגיע להסדר מול הרשויות ללא סנקציות פליליות, אך כמובן שחבות המס תהיה גבוהה יותר מבמקרים האחרים.