הצעת חוק ההסדרים - הפחתת מס בגין חלוקת דיבידנדים בשנת 2010 – אליה מלאת קוצים

פרי עמיחי, עו"ד

בין שלל הסעיפים המתחבאים בהצעת חוק ההסדרים נמצא סעיף עידוד חלוקת הדיבידנדים.

הרעיון שעומד מאחורי הסעיף הינו עידוד בעלי מניות יחידים, למשוך את הרווחים הצבורים בחברה (לאחר שהתחייבו כבר במס חברות), במס מופחת של 12% במקום 20% (או 25% לבעל מניות מהותי). על ידי כך המדינה מרוויחה מס שלא היה משולם, בהנחה שבעל המניות לא היה מושך את הדיבידנדים, ולבעלי המניות מתאפשר לקבל את הרווחים ברמה האישית לאחר תשלום מס מופחת. כמו כן, משיכת הדיבידנדים לרמה הפרטית, אמורה לאפשר גידול בצריכה הפרטית, על ידי הגדלת אפשרויות השימוש באותם הכספים.

הדבר נוסה בהצלחה בארצות הברית, כאשר בשנת 2003, במסגרת החוק להגברת התעסוקה והצמיחה, נקבעה הוראת שעה למשך 5 שנים (הוראה שהייתה בתוקף עד סוף 2008, ובהמשך הוארך תוקפה עד לשנת 2010), המפחיתה את המס על "דיבידנדים זכאים" משיעור של 35% ל – 15%. מבלי להיכנס לרזי החקיקה האמריקאית, הרי שהחקיקה האמריקאית היא פשוטה יחסית וקובעת שחברות אמריקאיות (וגם חברות זרות בתנאים מסוימים), ששילמו מס חברות בארה"ב, יוכלו לחלק דיבידנדים במס מופחת בשנות המס דלעיל.

ובישראל? הכוונה טובה, אבל בפועל, ספק רב אם החוק ישיג את מטרותיו. הדרך הפשוטה, בדומה לחקיקה שנעשתה בארה"ב, היתה לחוקק חוק פשוט שיקבע מס מופחת בגין חלוקת דיבידנדים, מחברות ישראליות שהתחייבו במס חברות, בשנת 2010, או במספר שנים שיוגדר.

תחת זאת החוק קובע כמות מגבלות שהופכות אותו לכלי ריק.

ראשית, החוק מעניק את ההקלה לדיבידנדים שיתקבלו מה – 1.1.2010 ועד ליום 30.9.2010.

שנית, ה"הקלה" בדמות חיוב במס בשיעור של 12%, מתייחסת רק לרווחים שנצברו בחברה עד ליום 31.12.02. חלוקת רווחים שנצברו בחברה לאחר מכן (משנת 2003 ואילך), תחויב במס רגיל בשיעור של 20% או 25%. יתר על כן, במקרה של פירוק החברה, או מכירתה, היו אותם רווחים חייבים ממילא, על פי החוק הנוכחי, במס בשיעור של 10% בלבד! הצעת החוק בעצם מאפשרת לבעל המניות להימנע מפירוק או ממכירה, ולהיפגש עם הכסף ב"קנס" של 2% נוספים.

הצעת החוק, אף מתנה את ההקלה בכך שסכום התשלומים שיחולקו על ידי החברה בשנת 2010 וכן בשנים 2011 ו – 2012, לא יפחת מממוצע התשלומים בשנים 2007 ו – 2008. כך שלמעשה, ההחלטה על חלוקת הדיבידנד המוטב בשנת 2010, נשענת על הימור ביחס לתוצאות העסקיות של החברה בשנים 2011 ו – 2012. במקרה בו לא ישולמו תשלומים בהיקף הנדרש בשנים אלו, יחויב הדיבידנד המוטב במס רגיל, רטרואקטיבית.

כמו כן נדרש שבשנת 2009 לא פחת סכום התשלומים כאמור, מממוצע התשלומים בשנים 2007 ו – 2008. מטרת סעיף זה הינו למנוע הסבת דיבידנד שתוכנן מראש להתבצע בשנת 2009, למסגרת הדיבידנד המוטב בשנת 2010.

כמו כן, ההקלה אינה חלה ביחס לדיבידנד שמחלקת חברה ציבורית.

למרות הביקורת שקמה בציבור ביחס להצעה, מדובר ברעיון טוב שיכול היה להביא להגדלת ההכנסות ממיסים והגדלת הצריכה הפרטית, אך לא בדרך בה הוא מוצע כעת, שלדעת הח"מ, תשיג תוצאה חלקית, אם בכלל. מדוע להגביל את החלוקה לרווחים שנצברו עד 2003? מדוע להתנות את ההקלה בתשלומים עתידיים לא ידועים ולא וודאיים? הצעה דומה לחקיקה שהוחלה בהצלחה רבה בארה"ב, היתה פשוטה יותר ליישום, ומביאה לגידול משמעותי בגביית המיסים.