לאור עיוות מס בחברות קיימת עדיפות מהותית למכירת אג"ח על פני קבלת הריבית

ניר הורנשטיין, עו"ד

אחת המטרות המוצהרות של הרפורמות בשוק ההון בשנים האחרונות היתה הניסיון לנטרל את השפעות המס בכל הנוגע להחלטות השקעה. דומה שביחס להחלטות השקעה של חברות (בין אם חברות החזקה או חברות פעילות) – קיים כיום עיוות מס העומד בניגוד מוחלט למטרה האמורה. המדובר במיסוי השונה של רווחי הון מול ריבית בחברות, היוצר עדיפות ברורה למכירה על פני קבלת ריבית: בעוד שבמכירה ממוסה במס חברות רק הרווח הריאלי (מעבר לשיעור עליית המדד), הרי שבקבלת ריבית (וגם בעת פידיון אג"ח) ממוסה מלוא הרווח במס חברות – גם הרווח האינפלציוני.

ניטול לדוגמה חברה שרכשה אגרות חוב ממשלתיות בתשואה שנתית של 3%. למען הפשטות נניח שהחברה רכשה את האגרת בשער של 100 וכעבור שנה, טרם קבלת ריבית, עומד השער על 103. אם החברה תקבל את הריבית (בגובה 3) היא תשלם על מלוא הסכום מס חברות (בשנת 2010 - 25%). אם לעומת זאת זמן קצר טרם קבלת הריבית תמכור החברה את אגרת החוב בשער של 103 (או 102.99) הרי שעל הרווח של 3 שיסווג כרווח הון, לא ישולם מס כלל, אם וככל ששיעור עליית המדד באותה תקופה היה 3% או יותר (וזה אכן היה המצב ב – 12 החודשים האחרונים). כלומר במקרה כזה כל הרווח יוכר כרווח אינפלציוני שאינו חייב במס. עיוות דומה חל גם ביחס לפידיון אגרת החוב. גם כאן, המתנה לפידיון תוביל לחיוב במס על מלוא הרווח, לעומת מכירה טרם הפידיון – שתוביל למיסוי רק על הרווח הריאלי.

העיוות בולט במיוחד בתקופה הנוכחית, שבה שיעורי הריבית נמוכים ומנגד האינפלציה אינה נמוכה, כך שבמקרים רבים נטרול האינפלציה יוביל להיעדר רווח ריאלי כלל.

מעניין לציין שאצל יחידים (להבדיל מחברות) העיוות לא קיים – הפרשי ההצמדה פטורים ממס הן כאשר מדובר ברווח הון, והן כאשר מדובר בריבית ופדיון.  כמו כן ביחס למכשירים לא צמודים, לא מוענק אמנם פטור על הפרשי ההצמדה, אולם שיעור המס נמוך יותר (15% בלבד).

גורם מרכזי לעיוות המס בחברות היה ביטולו של חוק התיאומים החל מינואר 2008. החוק נועד לנטרל את השפעות האינפלציה על מדידת הרווח של חברות, וביטולו הוביל לעיוותי מס שונים, כאשר ככלל ניתן לומר שחברות הממומנות בעיקר הון עצמי נפגעו מהביטול וחברות הממומנות בהון זר הרוויחו מהביטול.

אין ספק שההבדל בין מיסוי רווח הון ומיסוי ריבית בחברות יוצר תוצאת מס מוזרה. עם זאת, כל עוד זהו המצב המשפטי והחקיקה אינה מתוקנת, יש בהחלט לשקול בחברות אפשרות של מכירת אג"ח קודם לפדיון או קודם לקבלת ריבית. במקרה הצורך ניתן לרכוש שוב את אגרות החוב רגע לאחר ההכרזה על הריבית (יום האקס). גם אם המהלך כרוך בעמלות קניה ומכירה לבנק או לברוקר, במקרים רבים הוא יהיה בהחלט משתלם ויחסוך מס לא מבוטל.

אפשרויות פעולה נוספות אפשריות עשויות להיות קניית תעודות סל על מדדי אג"ח או קרנות נאמנות אג"חיות. אלה אינן מחלקות ריבית וכך נמנע העיוות אותו הצגנו. אמנם לכל אחת מאפשרויות אלה עלויות משלה (עמלת קניה ומכירה בתעודות סל ודמי ניהול בקרנות נאמנות) כך שאין מדובר בחלופה זהה, ואולם הן מספקות את האפשרות ליהנות מרווח אינפלציוני פטור ובכך עשויות אף הן להיות משתלמות כלכלית.