|
|
הלכה חדשה: ניתן להגיש בקשה לגילוי מידע גם בשלב הערעור - דר' אבי אלתר, עו"ד; איתי הוכברג, עו"ד (04.01.05) |
|
|
זכותם של נישומים לחשיפת מידע אשר שימש את רשויות המס בקביעת שומתם הוכרה זה מכבר כמושכלת יסוד במשטר דמוקרטי (רע"א 291/99 ד.נ.ד.). ככל שחולף הזמן ומתרבה הפסיקה בנושא, הולכות ומתבררות גבולותיה של זכות זו.
בהחלטה מיום 15.11.04 בעניין קלצקין (עמ"ה 7051/03 + 8023/04) קובע ביהמ"ש המחוזי בירושלים, בניגוד להחלטה בעניין עמרם אבנר (בש"א 5926/04)), כי נישום רשאי להגיש בקשה לגילוי מסמכים גם בשלב הערעור, אם לא עשה כן בשלב השומתי.
החלטה זו מנוגדת להחלטה קודמת של השופט אלטוביה באותו עניין (בש"א 5926 עמרם אבנר).
כב' השופטת מזרחי שכתבה את ההחלטה גורסת כי יש ליתן משקל רב לעקרון הגילוי - שהוא הכלל – ואילו הגנה עיקשת על האינטרס הנוגד – אינטרס הפרטיות/סודיות – עלולה במקרים רבים להוביל לפגיעה קשה בזכויות הנישום, שכן יבצר ממנו להתגונן כיאות כנגד השומה שהוצאה לו.
מכאן המסקנה כי נישום רשאי להגיש בקשה לגילוי מסמכים גם בשלב הערעור, וביהמ"ש עשוי אז להשתמש בסמכותו להחזיר את התיק לשלב ההשגה – כך גם מתייתרת מאליה הבעיה של העלאת טענות חדשות בשלב הערעור.
אמנם רצוי כי בקשת גילוי תוגש בשלב מוקדים ככל האפשר, ולכן ביהמ"ש לא יתעלם מרשלנות של נישום שיכול היה להעלות את בקשת הגילוי עוד בשלב ההשגה, ולא עשה כן ללא הצדקה. אולם הסנקציה על רשלנות כאמור תבוא במישור של הוצאות ההליך, ואינה אמורה להביא לדחיית הבקשה על הסף.
|
|
|